פסק-דין בתיק ת"ק 002341/02

   בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי רכוש שנגרמו לרכבם של התובעים ( מונית) הן בתאונת דרכים שאירעה ביום 3/12/01 והן באירוע שהתפתח לאחר מכן , כאשר -לטענת התובעים- בעט הנתבע 1 בכנף קדמית ימנית של המונית

  גרסת התובעים בכתב התביעה כדלקמן

" נסעתי בכביש בעל שני נתיבי נסיעה כשאני בנתיב הימני תוך כדי כך נתבע מספר 1 ניסה להשתלב לנתיבי ופגע ברכבי בצידו השמאלי.

   יש לציין שכשירדנו להחליף פרטים נתבע מס' 1 נגש לרכבי ונתן בעיטה חזקה בכנף הימנית וגרם נזק "

   גרסת הנתבעים בכתב  ההגנה שהוגש על ידם כדלקמן

" בתאריך 3/12/01 נהג הנתבע 1 את רכבו בצידו השמאלי של רחוב ביאליק ברמת גן כשבכוונתו לפנות שמאלה בהמשך הדרך , לפתע סטה רכב התובע לעבר רכב הנתבע ופגע בצידו הימני של רכב הנתבע 1 "

   התובע העיד בפני ביום 12/6/02 , וגם הגיש את תמונות הנזק ברכבו . הבחנתי בשבר במסגרת המראה השמאלית ובזכוכית של המראה . כמו כן הבחנתי בסימנים  שחורים. אותם מיחס התובע לבעיטה מרגלו של הנתבע

ברכב התובעים נהג התובע 2 , אשר העיד בפני היום התובע 2 מעיד כי עשרים המטרים הראשונים ברחוב ביאליק כוללים שני נתיבי נסיעה ולאחר מכן הרחוב נעשה צר ושני הנתיבים הופכים להיות נתיב אחד . רכבו של התובע מונית וולקסוגן גולף ורכבו של הנתבע 1 רכב ספארי .

 עלי לחלק את הדיון לשתי נקודות. האחריות לאירוע התאונה ,ומה קרה לאחר מכן והאם אכן הנתבע נתן בעיטה ברגלו לכנף קדמית ימין ברכב התובע

  באשר לתאונה . גרסת הנתבעים אינה מתקבלת על הדעת, התובע נכנס לרחוב ביאליק והחל נוסע בו . רכבו של הנתבע 1 נסע לאחריו ומקביל לו . זאת אני למד מעדותה של עדת ההגנה 2 דווקא שאמרה

" עקפנו אותו ועצרנו בצד הדרך ". התובע נכנס ראשון לקטע הכביש שהופך להיות צר וכולל נתיב אחד שהם מיזוג של שניים. הנתבע 1 נגה לשמאל  התובע , ואני מקבל את גרסת התובע כי מאחר והוא נהג בצד ימין, הרי שזכות הכניסה לנתיב המאוחד הינה שלו. הנתבע 1 לא כיבד זכות זו וניסה לדחוף את עצמו לפני התובע.

 זאת ועוד.

 גרסת הנתבעים היא כי התובע סטה שמאלה ופגע ברכב שלהם. הדבר אינו סביר. הפגיעה ברכבו של התובע הינה במראה כאשר רואים שמוקד הפגיעה במראה הינו בסמגרת שלה מבחוץ דבר שגרם לשבירת מסגרת הפלסטיק וניפוץ הזכוכית. אילו גרסת הנתבעים היתה נכונה והתובע הוא אשר סטה שמאלה, כי אז החלק הקדמי ברכבו היה צריך לפגוע ברכב הנתבעים . רכב שסוטה שמאלה, הרי שהחלק בו הכי קרוב  לרכב שלשמאלו הינו הפינה הקדמית שמאלית. הנתבע 1 מוסר לי כי הפגיעה ברכבו הינה בדלת קדמית ימין, קרי שהפינה הקדמית שמאלית ברכב התובע היתה אמרוה לפגוע בדלת שלו או בכנף הקדמית. הפינה הקדמית שמאלית של התובע לא נפגעה .

  אני  מקבל את גרסת התובע לצורת אירוע התאונה וקובע כי הנתבע הוא אשר דחף את עצמו וניסה להיכנס לנתיב לפני התובע .

  באשר לטענת התובע בדבר הבעיטה שקיבל רכבו מרגלו של הנתבע .

  הנתבעים מכחישים את טענות התובע והם גורסים כי התובע 2 שנהג ברכב הוא אשר דרס את הנתבע  1 כאשר פגע בו ברגלו  עם המונית שלו.

 גרסה זו לא מצאה לה מקום בכתב ההגנה והיא נוצרה כנראה לקראת מתן העדות בישיבת היום

  הנתבע 1  מעיד בנקודה זו

" הבחור בא מאחור  ונתן לרכב מכה עם הרגל שלו"